תולעת הפארק

או בשמה הקל והקליט 
Spirocerca Lupi

טפיל הנפוץ בישראל ומסכן את חיי כלבכם. התולעת התגלתה לראשונה בשנות ה 80 בפארק הלאומי ברמת גן, ומכאן שמה. כלבים נדבקים ע"י אכילת חיפושית זבל נגועה בתולעת. התולעים נודדות מקיבת הכלב, דרך כלי דם ראשיים אל דופן הוושט. בדופן הוושט יוצרות התולעים מסה הנקראת גרנולומה, מתבגרות, ומטילות ביצים העוברות את מערכת העיכול ויוצאות בצואה להדביק חיפושיות זבל נוספות וכלבים נוספים. במקרים מסוימים, נודדת התולעת למקומות שונים בגוף וגורמת לנזקים שונים. בנוסף, עלולה גרנולומה בוושט לעבור התמרה לגידול סרטני אלים. נדידה באבי העורקים יכולה להוביל לקרע ודימום פתאומי למוות
במקרים רבים לא מראה הכלב סימני מחלה עד שהנזק רב. סימנים עשויים להיות מגוונים וכוללים: ריור, קושי בבליעה, שיעול, ירידה במשקל, הקאות וסימנים רבים נוספים
אבחון התולעת מתבצע ע"י צילומי רנטגן, בדיקות צואה ולעיתים בדיקה אנדוסקופית בהרדמה מלאה
כלב שאובחן עם תולעת הפארק יקבל חומר המשמיד את התולעים במינון ובתדירות גבוהים אך לעיתים הנזק עשוי להיות בלתי הפיך
הטיפול המונע המומלץ כיום הינו להזריק לכלב אחת לשלושה חודשים חומר אשר הורג את התולעת במינון מניעתי. בנוסף יש למנוע מהכלב לאכול זבל בטיולים ולהקפיד על איסוף צואה הכלב